שאלות נפוצות כלליות

יש לי כאב בשן שהעיר אותי משינה, למה ומה ניתן לעשות?

עד שניגשים למרפאת השיניים לקבלת עזרה ראשונה ניתן להעזר במשככי כאבים למיניהם, אך אין ליטול אנטיביוטיקה באופן עצמאי, שכן פעמים רבות זהו אינו הטיפול הנכון, מה גם שלא יביא מזור לכאבים. כאב מסוג זה פעמים רבות נובע כתוצאה מעששת עמוקה וריקבון שיוצרים דלקת חריפה במוך השן-איזור סגור בחלקה הפנימי ביותר של השן המכיל רקמה רכה של כלי דם ועצבים. הדלקת גורמת לעליית הלחץ הפנימי בחלל השן הסגור ולכאבים חזקים שמתגברים בחום ובקור. הטיפול יכלול הרדמה טובה של השן ושחרור הלחץ שנוצר בשן על ידי יצירת פתח בשן מהצד עליו לועסים. לבסוף נכניס משחה טיפולית לתוך השן, שתפקידה להקטין דלקת ולהפחית כאבים, האיזור ייסגר עם סתימה זמנית והשן תשלח לטיפול שורש.

למה לטפל אם לא כואב לי?

לא תמיד הבעיות בשיניים מתבטאות בכאב. לעיתים הבעיה בשן יכולה להיות כה חמורה עד שמצריכה את עקירת השן ועדיין אין כל כאב! לכן, כאב אינו אינדיקציה לטיפול. המתנה עם מצב שדורש טיפול תגרום בוודאות להמשך הידרדרות והחמרת הבעיה, וצורך בטיפול מסובך, ארוך ויקר בהרבה מזה שהיה מבוצע בגילוי וטיפול מוקדם. בדרך כלל כשהכאב מגיע כבר מאוחר מדי...

האם מטפלים במרפאה בלייזר?

במרפאתנו בחרנו שלא לבצע טיפולים בלייזר, שכן מדובר על פי רוב בגימיק מוחלט שאינו יעיל לרוב הפעולות הנדרשות ברפואת שיניים. כמו כן עלותו היקרה למרפאה מתורגמת לעלות הטיפולים למטופל שייאלץ לכסות את ההוצאות על גימיק יחסי הציבור הזה.

האם אתם עובדים עם הביטוחים?

מרפאתנו לא עובדת עם הביטוחים, אך נשמח למלא עבורכם את הטפסים הרלוונטיים על מנת שתשתמשו בהם אל מול חברות הביטוח.

האם יש הרבה קרינה בצילומי השיניים?

כלל לא! הקרינה הזניחה הופכת זניחה הרבה יותר בצילומים הדיגיטליים בהם אנו משתמשים, ומומלץ מאוד לבצע מידי שנה שני צילומים לפחות בביקורת התקופתית על מנת לאבחן בעיה שנוצרת כבר בתחילתה ולטפל בה או לעקוב אחריה. רוב ה"חורים" באוכלוסיה הבוגרת נוצרים באיזורים שבין השיניים אותם ניתן לבחון רק דרך צילומי רנטגן ולא בראייה ישירה.

מה לגבי צילומי רנטגן וטיפולי שיניים בזמן הריון?

במידה ומדובר בבדיקה שגרתית, נעדיף לדחות אותה לאחר הלידה שתהיה בשעה טובה. אך אם קיימת סיבה לחשוד בבעיה או במידה והאישה סובלת מכאבים, אין מניעה מלבצע צילומי רנטגן נדרשים וכן טיפולי שיניים, כמו כן אין בעיה עם שימוש בחומרי ההרדמה המקומית.

האם ההריון משפיע על השיניים שלי?

אין כל השפעה של ההריון על השיניים, אך הורמוני ההריון גורמים לרגישות ותגובת יתר של החניכיים לרובד שנשאר על השיניים עקב צחצוח לא מספק, דבר שמתבטא בנפיחות, רגישות, אודם ודימום מהחניכיים. הפתרון לכך נעוץ בביקורים תכופים יותר אצל השיננית וצחצוח יעיל יותר.

למה חשוב לבצע ניקוי שיניים ודווקא באופן פרטי?

הרובד הרך שמצטבר על השיניים הופך עם הזמן לאבנית קשה שמצטברת מעל ולעיתים גם מתחת לחניכיים. הרובד והאבנית מכילים חיידקים רבים שמגרים את החניכיים והעצם שמתחתיה וגורמים לדלקת חניכיים ובהמשך לנסיגת חניכיים ועצם ויכולה להוביל לרגישות יתר ולניידות שיניים. לכן, הסילוק של גורמים אלו חשוב ביותר לשמירה על בריאות הפה. ניקוי המבוצע באופן פרטי מבוצע ביסודיות רבה, בסיוע צילומי רנטגן במידת הצורך וללא מגבלת זמן.

רפואת שיניים משמרת

איזו סתימה מומלץ לבצע :לבנה או אפורה?

כמו בהרבה מקרים, גם כאן אין שחור או לבן, ויש לתת את הפיתרון הנכון עבור כל מצב. לסתימות לבנות יש יתרון אסתטי בעיקר אך לסתימות האפורות ("אמלגם") קיימים יתרונות רבים שהופכים אותן לטובות יותר במקרים מסויימים ובעיקר כשמדובר באיזורים אחוריים שלא נראים לעין בחיוך או בדיבור ושעומדים בעומסים גדולים. גם את הסתימות האפורות ניתן ללטש, דבר שמשפר מאוד את מראה הסתימה.

מתי צריך להחליף שחזור ("סתימה")?

בעיקרון, אם סתימה מתפקדת באופן תקין ולא קיימת בעיה במבנה שלה או בחומר השן שסביבה אין חובה להחליפה. אך אם קיימת עששת (ריקבון) מתחת לסתימה או אם היא סדוקה או בעלת מבנה לא תקין יש להחליפה. במידה וקיימת סתימה עם בעיה אסתטית כגון סתימה אפורה (בעיקר באיזור הקדמי) שרוצים להחליפה בסתימה לבנה, או סתימה לבנה ששינתה גוון במהלך השנים, ניתן להחליפה אך אין זה הכרח. ככלל, סתימה יכולה להיות גם 20 שנה ללא צורך להחליפה.

למה לא לבצע מראש טיפול שורש בכל מקרה של עששת ("חור") עמוקה?

סתימה מערבת את החלקים החיצוניים יותר של השן- האמייל והדנטין, בזמן שמוך השן, החלק הפנימי ביותר, נשאר ויטאלי (חי). זאת בניגוד לטיפול השורש בו פולשים למוך השן והשן מאבדת את חיותה.
שן שעברה טיפול שנחשב פולשני כמו טיפול שורש מכל סיבה שהיא, מוצדקת ככל שתהא, תוחלת החיים שלה בפה מתקצרת, הסיכוי שמשהו ישתבש בשנים שלאחר מכן ויחייב את עקירתה הולך ועולה, והיכולת של השן להתמודד עם התנאים בחלל הפה יורדת. זאת בניגוד לטיפול שמרני כמו סתימה בו נשמרת חיות השן, כמות גדולה יותר מחומר השן נשמרת, עם צפי לשרידות גבוהה יותר של השן לאורך שנים. תמיד יהיה אפשר להחליט לחזור ולשנות את תוכנית הטיפול לטיפול שורש במידת הצורך.

שאלה כאן

תשובה כאן

רפואת שיניים משקמת

נשברה לי שן קדמית, מה לעשות?

שיניים קדמיות מועדות יותר לשברים, אם בשל חבלה (טראומה), מבנה הלסתות, או שילוב של שניהם. השברים נגרמים על פי רוב בגילאים הצעירים. במידה ואיתרתם את החלק השבור יש לשמור עליו טבול בחלב ולהביאו איתכם למרפאה. ייתכן וניתן יהיה להדביקו למקומו בחזרה. במידה ולא, ניתן לבצע השלמה של השבר באמצעות סתימה לבנה (חומר בשם "קומפוזיט") או ציפוי חרסינה. במקרים של נזק משמעותי יותר יש לבצע טיפול שורש וכתר מחומר אסתטי כמו זירקוניה.

האם חובה לבצע כתר לאחר טיפול שורש?

בדרך כלל שן שעברה טיפול שורש היא שן שאיבדה חומר שן רב עקב עששת ועקב טיפול השורש עצמו. חומר השן החסר שמוחלף על ידי סתימה או מבנה (סתימה מחוזקת על ידי בורג) הוא גדול וקיימת סכנה של דליפת חיידקים וחדירתם דרך המרווח הקטנטן שקיים תמיד בין השן וחומר הסתימה וזיהום השן מחדש, כמו כן קיימת סכנה לשבר של הקירות שעוד נותרו לשן. שבר כזה באם יקרה, על פי רוב, יהיה גדול, עמוק ויימשך אל מתחת לחניכיים, דבר שיכול להצריך את עקירת השן. לכן בא הכתר שמגן ועוטף את כל השן וכשזה נבנה ומוכן באופן נכון יימנע דלף חיידקים באמצעות שוליו המדוייקים שנחים על חומר שן ולא על חומר הסתימה.

למה צריך כתר זמני?

לאחר ביצוע טיפול שורש ומבנה, השן תושחז על מנת לאפשר את ישיבת הכתר הקבוע על השן באמצעות פינוי מקום ו"הקטנת" השן. אז יבוצע כתר זמני (סוג של פלסטיק) לו מספר תפקידים, בין השאר להגן על השן המושחזת משברים ולמנוע תזוזה של השן בזמן הביניים בו נלקחות מידות ומבוצעת עבודת המעבדה להכנת הכתר הקבוע.

מה קורה אם נשארים עם סתימה זמנית אחרי טיפול השורש? 

לאחר ביצוע טיפול השורש השן תיסגר עם סתימה זמנית עד לשלב הבא בו הרופא מבצע את המבנה (סוג של סתימה מחוזקת גדולה). הסתימה הזמנית אינה אטומה ומאפשרת עם הזמן דלף הולך וגדל של חיידקים בחזרה אל תוך השן שזה עתה נוקתה וחוטאה דבר שיוצר זיהום מחודש ועששת-ריקבון נוסף בחומר השן שנותר. לכן המטרה היא להשאר כמה שפחות זמן עם הסתימה הזמנית ולהתקדם במהרה לשלבים הבאים.

עקרתי שן, מה האפשרויות שלי כעת?

ישנן מספר אפשרויות: 
א. לא לעשות כלום - אך יש לדעת, כי מעבר לחיסרון האסתטי במידה ומדובר באיזור קדמי, הרי שעם הזמן השיניים הסמוכות לאיזור השן החסרה והשן שבלסת הנגדית ממולה ינועו לכיוון המרווח, דבר שבין השאר ימנע שיקום עתידי של איזור השן העקורה עקב חוסר מרווח מספק.
ב. ביצוע גשר – כולל השחזה של לפחות שתי השיניים הסמוכות לשן העקורה משני צידיה על מנת לבצע שלושה כתרים מחוברים שישלימו את השן החסרה. אך הדבר מחייב כאמור פגיעה בשיניים סמוכות שבכל מצב אחר לא היינו נוגעים בהן, והדבר עלול גם לחייב ביצוע טיפול שורש באחת מהן או בשתיהן ולקצר בסופו של דבר את חייהן בפה המטופל. למרות האמור, פיתרון זה לעיתים מתחייב במקרים בהם לא ניתן לבצע שתל עקב בעיה בריאותית או חסר משמעותי של עצם איכותית באיזור השן החסרה.
ג. תותבת נשלפת – שתשלים את השן החסרה ותישען על השיניים והרקמות הסמוכות. פתרון זה מאוד לא רצוי עקב פגיעה עם הזמן בשיניים, בחניכיים ובעצם עליהן נשענת התותבת, וזאת מלבד חוסר הנוחות הנגרמת למטופל והפגיעה באסתטיקה.
ד. שתל – זו האופציה המועדפת כיום ברוב המקרים, במידה ומתאפשר ביצועו, עם שיקום על גבי השתל שיבוצע לאחר מספר חודשים.

למה לכתר יש שוליים אפורים?

רוב הכתרים שיוצרו בעבר ובמידה רבה גם היום, הם כתרים שחלקם הפנימי מתכת והם מצופים חרסינה. עם הזמן, בעקבות נסיגת חניכיים טבעית או כזו הקשורה במחלת חניכיים, שולי הכתר נחשפים והם אפורים. אין זה מצביע על בעיה בכתר או בשן שמתחת לו ואין צורך אמיתי להחליפו. כיום קיימות בשוק אופציות אסתטיות יותר לשיקום באמצעות חומרים לבנים המחליפים את המתכת האפורה, כך שגם כשקיימת נסיגת חניכיים לא ייראה הפס האפור שלעיתים אף משתקף דרך החניכיים עצמן.

יש לציין, כי לעיתים ובעיקר בשיניים שעברו טיפול שורש, צבע השורש עצמו הופך אפרפר והוא שייראה במקרה של נסיגת חניכיים למרות ביצוע הכתר האסתטי.

למה לא לעקור את כל השיניים ולעשות תותבות?

יש להבין כי תותבות אינן מציינות את סוף הסבל, אלא את תחילתו. ההסתגלות לתותבת קשה מאוד הן פיסית והן פסיכולוגית. בטווח הקצר יכולים להופיע פצעי לחץ, חוסר נוחות וחוסר יציבות. בטוווח הארוך תתרחש ספיגת העצם והעלמותה בלסתות, התגברות חוסר יציבות התותבת, נטייה לזיהומים פטרייתיים ואיבוד התמיכה בלחיים ובשפתיים דבר שמייצר מראה זקן. לכן פתרון זה הינו המוצא האחרון!

האם ניתן לייצב תותבות ולקבען?

על פי רוב ניתן לבצע בין שניים לארבעה שתלים ולשפר מאוד את יציבות התותבת, בעיקר בתותבת התחתונה שמראש יציבה פחות מהתותבת העליונה. השתלים מתחברים אל התותבת והמטופל לומד לנתק ולחבר את התותבת אליהם בקלות.

עקרתי שן ואני מעוניין בשתל, מהם שלבי הטיפול?

לאחר עקירת שן ממתינים לריפוי האיזור לתקופה של בין 3-6 חודשים, בחלוף זמן זה מבצעים צילום סי-טי מקומי לאיזור הרצוי ואם מימדי ואיכות העצם מאפשרים, מבצעים השתלה של מעין בורג טיטניום אל תוך עצם הלסת ומכסים את השתל בבורג כיסוי מיוחד. בשלב זה רצוי לתת למקום להחלים ולא להעמיס עליו באופן מיידי שיקום זמני כלשהו שכן זה יפגע בתהליך הריפוי של האיזור ויכול לגרום לכשלון השתל, אם מדובר באיזור האסתטי ניתן בלית ברירה ובמגבלות מסויימות לבצע שיקום זמני. לאחר המתנה נוספת בת כ-3 חודשים יילקחו מידות במטרה לבצע שיקום מעבדתי שיוברג או יודבק אל השתל והתהליך יבוא לסיומו. כך שבאופן רגיל התהליך נמשך כ-7 חודשים מרגע העקירה. במקרים בהם קיים צורך בעיבוי העצם הקיימת כהכנה לביצוע השתל התהליך נמשך כחצי שנה נוספת.

ד"ר, כמה ציפויים אני צריך לעשות?

במידה ורוצים לשפר את אסתטיקת החיוך, צריך לעשות ציפויים כמספר השיניים שנחשפות בזמן החיוך, דבר שיכול להגיע גם לטיפול בעשר שיניים קדמיות, אך מאחר וטיפול איכותי זה אינו זול, ניתן גם לבחור לצמצמו ולבצע ציפויים למספר קטן יותר של שיניים ועם הזמן ניתן להוסיף שיניים נוספות לטיפול.

מתי כדאי לעשות ציפויים (למינציות) לשיניים?

ציפויים יכולים לתת מענה למספר התוויות, ובהן: שיניים קדמיות שעברו חבלה ונשברו או שינו גוון, מרווחים בין שיניים קדמיות, כתמים מולדים או נרכשים, ואף תיקון שיניים מעט עקומות ויצירת קשת שיניים אחידה. על פי רוב יש לבצע בשיניים הקדמיות לפחות שני ציפויים על מנת לקבל מראה אחיד והרמוני.

מהם השלבים בביצוע ציפויים לשיניים?

בפגישה הראשונה תבוצע בדיקה כללית, יבוצעו צילומים ויילקחו מטבעי לימוד לשיניים. הפגישה השניה כוללת השחזה מעטה של השיניים המטופלות ולקיחת מידות לצורך הכנת הציפויים במעבדה. בפגישה השלישית מודדים את הציפויים בפה המטופל ואם ההתאמה משביעת רצון הציפויים יודבקו באופן קבוע. 

טיפולי שורש

טיפול שורש או רק סתימה?

במקרים בהם העששת (הריקבון) מאוד עמוקה על פי הנראה בצילום הרנטגן, יש לאבחן האם העששת כבר גרמה לנזק בלתי הפיך במוך השן (החלק הפנימי ביותר המכיל עצבים וכלי דם) וזיהמה אותו. אם זהו המצב אז הולכים לכיוון של טיפול שורש, אם שלב זה עדיין לא התרחש - אז נסתפק על פי רוב בסתימה. האבחון לעיתים לא פשוט ודורש גם נתונים נוספים כמו האם מופיעים כאבים פתאומיים / שמעירים משינה או שמדובר רק ברגישות לקור. בכל אופן במידה ויש ספק יש לנקות את האיזור העששתי ולבדוק עד להיכן הגענו, אם הנזק עמוק מדי השן מיועדת לטיפול שורש. אם לא, נבצע סתימה ונמשיך לעקוב אחרי תגובת השן לטיפול, שכן עדיין ייתכן וקיים נזק למוך השן שיצריך טיפול שורש, וזאת למרות שנראה היה כי הצלחנו לחמוק מכך.

למה צריך לבצע חידוש טיפול שורש?

לעיתים יווצרו כאבים בשן שכבר עברה טיפול שורש ושיקום עם כתר וזאת אף כעבור שנים רבות מאז בוצעו בה הטיפולים. הכאבים נוצרים עקב דלקת בקצה שורש השן. הדלקת קיימת בשל חיידקים שנמצאים בתעלות השורש וזאת בעקבות ניקוי וסתימה לא מספקים של אחת או יותר מתעלות השורש, מכשיר שנשבר ונשאר באחת התעלות, או תעלה נסתרת שלא התגלתה ונותרה מזוהמת. הפיתרון, ניקוי מחדש של תעלות השורשים וסתימתן החוזרת. קיימות מספר דרכים לטיפול בבעיה: גישה חוזרת לתעלות באמצעות חור שמבוצע דרך הכתר, או לאחר הסרתו לחלוטין, או באמצעות חתך בחניכיים וגישה אל קצות השורשים וניקוי התעלות דרך צידן השני (טיפול שורש רטרוגרדי).

למה ממשיך לכאוב לי אחרי טיפול השורש?

הטיפול בשן גורם למעט בצקת נורמלית באיזור העצם הסמוכה לקצות השורשים המטופלים. בדרך כלל הבצקת קלה ודועכת מעצמה בימים שלאחר הטיפול. לעיתים, במידה והתהליך משמעותי יותר, יש לפנות למרפאת השיניים לבדיקה ואולי לקבלת מרשם לאנטיביוטיקה מתאימה על מנת שזו תסייע בהרגעת האיזור.

הלבנת שיניים

האם כדאי לקנות משחות/סטריפים/מקלונים להלבנת שיניים?

לטיפולים אלו יעילות מוגבלת מאוד. לעיתים משולבים בהם מרכיבים ששוחקים את השכבה החיצונית של השן, האמייל, ופוגעים בה. חבל על הזמן והכסף, הטיפולים המשמעותיים מבוצעים עדיין במרפאות השיניים בלבד.

לכמה זמן תחזיק ההלבנה?

ההלבנה אינה מחזיקה לכל החיים, ומשכה תלוי גם בהרגלי האכילה, השתייה והעישון (אם קיים) של המטופל. בדרך כלל יש לחזור על התהליך מידי מספר שנים. במידה והטיפול בוצע על ידי סדים ביתיים ניתן יהיה לרכוש רק את חומר ההלבנה. במידה וההלבנה מבוצעת במרפאה באמצעות אור בתדרים מסויימים, יש לחזור על התהליך היקר כולו.

האם פוגעים בשיניים בתהליך ההלבנה?

לא. השיניים אינן נפגעות ולא מוסר מהן חומר כלשהו, וגם אם במהלך הטיפול נוצרת רגישות בשיניים, היא חולפת.

האם ההלבנה מתאימה לכל אחד?

ניתן לבצע הלבנה לחומר שן טבעי בלבד, כך שכתרים וסתימות לבנות לא יושפעו, ובמידה ותבוצע הלבנה יתכן צורך להחליף סתימות/כתרים, בעיקר באיזור הקדמי, במידה ויווצר הבדל משמעותי בגוון בין הסתימה הלבנה למשל לחומר השן הסמוך. כמו כן יש לוודא לפני ההלבנה כי לא קיימות עששות פעילות ("חורים") ואם כן, יש לטפל בהן בטרם נתחיל בפעולת ההלבנה.

למה גם אחרי ההלבנה החלק הקרוב לחניכיים עדיין צהבהב?

ההלבנה פועלת על השכבה החיצונית של השן, האמייל, שהופך דק יותר ככל שמתקרבים לאיזור החניכיים, ואז הדנטין, השכבה הצהובה שתחת האמייל משתקפת דרכו יותר ויותר, ולכן עדיין נקבל מדרג גוונים בשן המולבנת, כמו זה שקיים בשן טרם ההלבנה. הצהבהבות הזו יותר דומיננטית בניבים, בהם הדנטין הצהבהב מאסיבי ומעובה יותר, אך עדיין קיים הבדל משמעותי ביותר בגוון השיניים לפני ואחרי ההלבנה.

האם יש גבול להלבנה?

כן. אין לצפות לשיניים שיולבנו ללא הגבלה עד לרמה של גיר וגם לא ניתן לצפות מראש עד כמה השיניים יולבנו. במידה ולא מרוצים מרמת ההלבנה של שן/שיניים הפתרון נמצא בציפויי חרסינה (למינציות) או כתרי זירקוניה.

איזו שיטת הלבנה עדיפה אצל רופא השיניים?

באופן עקרוני קיימות שתי שיטות:
1. שיטת ההלבנה בסד המוכן באופן אישי עבור כל מטופל ומורכב בזמן השינה עם חומר שמוכנס לתוכו.
2. שיטת הלבנה המבוצעת במרפאה באמצעות אור בתדרים שונים. השיטה של הסד אמנם נמשכת זמן ארוך יותר אך זולה יותר, השפעתה משמעותית יותר ומחזיקה לאורך זמן רב יותר. כמו כן, במידה ורוצים לבצע תחזוקה של ההלבנה כעבור שנה-שנתיים, מספיק לקנות את חומר ההלבנה ולהשתמש בסדים הקיימים, בעוד שבשיטה המרפאתית המיידית יהיה צורך לייצר סד לביצוע התחזוקה, דבר שמייקר עוד יותר את התהליך.

האם ההלבנה תגרום לי לרגישות בשיניים?

לעיתים ההלבנה גורמת לרגישות חולפת בשיניים או בחניכיים. אך גם במידה והיא אינה חולפת מעצמה יש דרכים להתמודד עם כך ולהעלים את הרגישות במהלך הטיפול.

כירורגיה

מה זה סדק בשורש?

כאשר מתגלה סדק בשורש, בדרך כלל בעקבות נפיחות וכאבים שמביאים את המטופל לקבלת טיפול, משמעות העניין הוא כי נוצר סדק שנמשך מצידו הפנימי של השורש ועד לשטח פניו החיצוניים שבאים במגע עם העצם העוטפת את שורשי השן. המצב מלווה בדלקת שפוגעת באופן מתמשך בעצם וגורמת לספיגתה והעלמותה. מתן אנטיביוטיקה יפחית אמנם את הנפיחות והכאבים אך הדלקת תישאר ותמשיך להרוס את העצם הסמוכה, לכן הפיתרון היחיד הינו עקירת השן ובהקדם.

אמרו לי שכואב לעשות השתלות, זה נכון?!

תתכן נפיחות לאחר ההשתלה, אך בדרך כלל אין כאבים משמעותיים אחרי ביצוע שתלים, גם בגלל שתהליך ההשתלה מלווה כמובן בהרדמה מקומית וגם מפני שניתן להעזר לאחר מכן בתרופות שמפחיתות את הסיבות לכאבים. באופן כללי ההשתלה עצמה מבוקרת, מקומית ופחות טראומתית לעצם מאשר עקירה של שן.

האם אפשר לבצע עקירה ומייד השתלה?

הדבר אפשרי בתנאים מסויימים, בעיקר במקרים בהם קיימת עצם רבה שנותרה ותומכת בשתל לאחר עקירת השן דבר שמאפשר יציבות ראשונית של השתל לאחר התקנתו.

מהי הרמת סינוס?

השתל זקוק לתמיכה של עצם סביבו. אצל כולנו מעל איזור השיניים הטוחנות העליונות מצויים חללי אוויר שנקראים הסינוסים המקסילריים. לעיתים רבות נוצר מצב שלאחר עקירת שיניים מאיזורים אלו עובי העצם שנותר אינו מאפשר החדרת שתלים. לכן נוקטים בפעולה מקדימה להשתלה והיא הרמת סינוס פתוחה או סגורה ובה מגביהים את רצפת הסינוס, אותו חלל אוויר, ומחדירים לתוכו תחליף עצם מה שיאפשר את החדרת השתל כשהוא מוקף בעצם. "הרמת סינוס פתוחה" תבוצע במצבים של חסר גדול יותר של עצם ומשלבת כירורגיה נרחבת יותר, ואילו "הרמת סינוס סגורה" תבוצע כשהחסר קטן יותר תוך כדי הקידוח להחדרת השתל בפעולה כירורגית מוגבלת יותר ועם ריפוי קל יותר.

האם יש גורמים שפוגעים בקליטת שתלים ובהצלחתם?

גורמים כמו עישון וסוכרת שאינה מאוזנת פוגעים מאוד בסיכויי הקליטה וההשרדות של שתלים, וככל שכמות העישון ביום גבוהה יותר והסוכרת פחות מאוזנת, הסיכון הולך וגובר. כמו כן חשוב לדעת כי דרושה תחזוקה קבועה של השתלים כולל סילוק רובד ואבנית גם מאיזורי השתלים אצל שיננית על מנת לוודא את בריאות החניכיים סביב השתלים כתנאי להשרדותם.

פועל על Coi
דף הבית טלפוןwazeפייסבוק